החלטה בתיק ע"מ 1846/13

העוררים, שני אחים, נחקרים בנוגע למעורבותם בשורה של עבירות, אשר העיקרית שבהן תכנון פיגוע נגד מטרות ישראליות. כן חשודים העוררים בחברות ופעילות ענפה במסגרת הג'יהאד האיסלאמי.

העורר מספר 1 נעצר בתאריך 30.6.13. העורר מספר 2 נעצר בתאריך 10.7.13. בשלב זה, מתנהלת חקירתם תחת צו מניעת מפגש עם בא כוחם. על כן, הן הדיון בפני ערכאה ראשונה והן הדיון בפניי נערך בשני חלקים. תחילה, נשמע הסנגור ובהמשך ובנפרד נשמעו העוררים.

בקשת המשטרה להאריך את מעצרם של העוררים התקבלה, לאחר שביהמ"ש קמא התרשם כי קיים חשד סביר לעבירות חמורות ואף צרכי חקירה. על רקע קביעה זו, הוארך מעצרו של העורר מספר 1 ב-8 ימים, בעוד מעצרו של העורר מספר 2 הוארך ב-11 ימים.

הסנגור עורר על החלטות אלה. לטעמו, בשים לב לאורך מעצרו של עורר מספר 1, ולמניעת המפגש המונעת קבלת פרטים כלשהם על אודות הנעשה בחקירה, קיים צורך בביקורת שיפוטית הדוקה. מטרת הערר הינה, על כן, במידה רבה להביא לביקורת זו, תוך עתירה לקצר את תקופת המעצר או לשחרר את העוררים. 

מנגד, סבורה התביעה כי החלטות ביהמ"ש מבוססות כדבעי ונותנות ביטוי ראוי למכלול הנסיבות, בהן אף מניעת המפגש. התובע הוסיף כי מדובר בפרשה מורכבת וחמורה.

בתום שמיעת טיעוני הצדדים, שמעתי את דבריהם של העוררים. השניים מבקשים להשתחרר, כאשר עורר מספר 2 אף ציין בפניי כי הוא שובת רעב מתוך מטרה זו.

בטרם אתייחס לעררים לגופם, ראיתי לשוב ולחדד את החובה למסור לסנגוריה פירוט מלא ככל הניתן של החשדות המיוחסים. המדובר בחובה אשר הרציונל שלה ברור והוא לאפשר לחשוד ולבא כוחו להתגונן מפני אותם חשדות. זהו הכלל וגם אם ייתכנו לו חריגים, מקום בו פירוט מדויק מדי עלול לפגוע בניהול חקירה אפקטיבית, הרי שככל שחולפים ימי המעצר והתמונה העובדתית בנוגע לחשדות מתבהרת, נדרש ביתר שאת לעמוד על קיומה של החובה האמורה.

מכאן לגופו של עניין.

אף אני כבימ"ש קמא התרשמתי כי קיימת תשתית ראייתית של ממש, הקושרת את העוררים לעבירות המיוחסות להם. עוד יש לקבוע כי אכן על פני הדברים נראה שהעוררים ערבו עצמם בעבירות ביטחוניות חמורות, אשר ללא ספק מקימות עילת מסוכנות. בד בבד, עולה כי החקירה רחוקה ממיצוי ובתוכנית שהוצגה בפניי קיימת שורה של פעולות המחייבות את הארכת המעצר.

בנסיבות אלה, בשים לב למהלכי החקירה עד כה, ואף בהתחשב במניעת המפגש ובאורך מעצר העורר מספר 1, יש לקבוע כי החלטת בימ"ש קמא ראויה בנסיבות העניין. כבר עמדנו על כך כי לעיתים קרובות מאפייניה הייחודיים של החקירה בעבירות ביטחון עשויה להצדיק הארכת מעצר לפרקי זמן ממושכים. זהו המקרה בענייננו.

תשומת לב גורמי הכליאה לצורך בפיקוח רפואי הדוק לאור דבריו של העורר מספר 2 כי הוא שובת רעב.

ניתנה היום, 24 ביולי 2013, י"ז באב התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא

רמ"שית: שירה גביזון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: